״זרח בחושך אור״
שלוש שנים לאחר מתקפת הטרור הרצחנית בשבעה באוקטובר, התכנסו השבוע תושבי המועצה האזורית שדות נגב, המשפחות השכולות ואורחים נוספים לערב של זיכרון, כאב ותקווה בהיכל התרבות המועצתי.
הטקס, שנערך בסימן הפסוק ״זרח בחושך אור״, ביקש להאיר את סיפוריהם של מי שחייהם נגדעו, את דמותם ואת המורשת שהותירו אחריהם. באירוע השתתפו גם נציגים רשמיים משגרירויות תאילנד ונפאל בישראל, כחלק מהנצחת זכרם של העובדים הזרים והסטודנטים לחקלאות שנרצחו במתקפת הטרור.
עוד בטרם החל הטקס, הוזמנו הבאים לעבור בתערוכת זיכרון מיוחדת שהוצבה בכניסה להיכל התרבות. דרך תמונותיהם של הנופלים והנרצחים ניתנה למבקרים הזדמנות לעצור לרגע, להתבונן בפניהם ולהתחבר, ולו במעט, לאנשים שהיו ולחיים שנשאו בתוכם. התערוכה העניקה מקום לא רק לאובדן, אלא גם לאור שהביא עמו כל אחד מהם לעולם: לחיוכים, לחלומות, לאהבות ולרגעים הקטנים שמהם מורכבים חיים שלמים.
מתוך המפגש האישי עם דמויותיהם של יקירינו נמשך הערב אל הטקס המרכזי, שעמד בסימן הזיכרון והמשמעות העמוקה של החיים בצל אירועי השבעה באוקטובר. שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר ששינה את פני האזור והמדינה כולה, אך עבור המשפחות שאיבדו את היקר להן מכל, הזמן אינו מרחיק את הכאב. הוא רק מלמד כיצד לשאת אותו, יום אחר יום, לצד הגעגוע שאינו מרפה.
במרכז הערב עמדה ההבנה כי מלאכת הזיכרון אינה מסתכמת בהנצחת רגעי האסון, אלא מחייבת גם את שמירת סיפוריהם של האנשים שחיו כאן. בני ובנות הקהילה, שבנו את ביתם בנגב, גידלו משפחות, חלמו חלומות והיו חלק בלתי נפרד מנוף החיים של יישובי המועצה. זכרם מוסיף להיות שזור בחיי הקהילה, והמורשת שהותירו אחריהם ממשיכה ללוות את דרכה.
רגע בעל משמעות מיוחדת בערב הוקדש לקשר העמוק שנרקם בין ישראל לבין תאילנד ונפאל בעקבות מתקפת הטרור. בין קורבנות השבעה באוקטובר היו גם אזרחים ממדינות אלה, שהגיעו לישראל כדי לעבוד, ללמוד, להתפרנס ולסייע למשפחותיהם, ומצאו את מותם באכזריות הרחק מביתם ומיקיריהם.
בטקס השתתפו נציגי שגרירות תאילנד בישראל, ובהם הנספח לענייני עבודה, מר פראסרן קידי, והקונסול, מר תדאתורן ואטנפאנום. מטעם שגרירות נפאל בישראל השתתפו הממונה על היחסים, מר אום קומאר בהנדארי, והמזכיר השלישי בשגרירות, מר סנג'איה קומאר שאה.
נוכחותם ביטאה את שותפות הגורל שנרקמה בין העמים בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, ואת המחויבות המשותפת לשימור זכרם של כלל הקורבנות, ללא הבדל לאום ומוצא.ההוקרה לנציגי המדינות נשאה מסר של אחווה אנושית החוצה גבולות.
הכאב שחלקו משפחות בישראל, בתאילנד ובנפאל בעקבות אותו יום הפך עם השנים גם לבסיס של קשר מתמשך, המבוסס על זיכרון משותף, חמלה, סולידריות וידידות בין העמים.
מ"מ ראש המועצה האזורית שדות נגב התייחס במהלך הטקס למשמעות הזיכרון ולמחויבות להמשיך את דרכם של הנופלים והנרצחים: ״שלוש שנים אחרי, אנחנו ממשיכים לשאת בליבנו את כאב האובדן, אך גם את האחריות הגדולה לזכור את האנשים שהיו ואת החיים שהותירו אחריהם. הם היו חלק בלתי נפרד מהקהילה שלנו, והאור שהביאו לעולם ימשיך להיות חלק מסיפורה של המועצה. שדות נגב תמשיך לעמוד לצד המשפחות השכולות, לשמור על זכר יקירינו ולחזק את היישובים והקהילות שלנו. זו המחויבות שלנו כלפיהם, וזו גם הדרך שבה נמשיך לבנות את עתידנו כאן״.
הבחירה בפסוק ״זרח בחושך אור״ מספר תהילים ביטאה את רוחו של הערב כולו. בתוך הכאב והאובדן, ביקש הטקס להפנות את המבט אל האור שהביאו הנופלים והנרצחים לעולם בחייהם. אל האנשים שהיו, אל הערכים שהנחו אותם, אל החלומות שנשאו ואל האהבה שהעניקו לסובבים אותם. לא רק לזכור את הדרך שבה נגדעו חייהם, אלא בראש ובראשונה את הדרך שבה חיו. את שמחת החיים, את הנתינה, את הרגעים הקטנים ואת החותם שהותיר כל אחד ואחת מהם במשפחתו, בקהילתו ובעולם. אור שאינו כבה עם לכתם, אלא ממשיך להאיר דרך הזיכרונות, הסיפורים והמורשת שהשאירו אחריהם.
בשדות נגב, שנושאת עמה את צלקות אותו יום, משמעותו של האור הזה ניכרת גם במעשים היומיומיים. במשפחות הממשיכות קדימה לצד הגעגוע, בקהילות המחזקות זו את זו, בילדים הגדלים כאן ובנחישות להוסיף לפתח את היישובים ולבסס בהם חיים של ביטחון, שייכות ותקווה.
הטקס נחתם ברוח המחויבות להמשיך ולזכור את מי שאינם, לחבק את המשפחות השכולות ולהעביר לדורות הבאים לא רק את סיפור האסון, אלא גם את סיפורם של האנשים, הערכים והגבורה שהתגלו בו.
שלוש שנים אחרי, הכאב נותר חלק בלתי נפרד מסיפורה של שדות נגב. אך לצדו ניצבת גם ההבטחה להמשיך לשאת את אורם של יקירינו, להנציח את זכרם במעשים ולהוסיף לבנות כאן חיים הראויים למורשת שהותירו אחריהם.
יהי זכרם ברוך.



