תמיר עידאן ראש המועצה: "אין צורך להכביר במילים על החשיבות שבקליטת תושבים נוספים לישוב זעיר בעוטף עזה, בנסיבות הביטחוניות בהן הוא מצוי, המחייבות התמודדות בלתי פוסקת עם מתקפת טרור מתמשכת בדמות ניסיונות חדירה, ירי רקטות קסאם שמקורם ברצועת עזה, וטרור במלוא מובן המילה".

 

מאז שנת 2011 פועלים במועצה האזורית שדות נגב לתכנון הרחבה ביישוב הקהילתי 'תושיה' שנמצא בעוטף עזה ולקליטת תושבים חדשים, אך בשל סירובו של מנהל מקרקעי ישראל לכלול את היישוב בהחלטה 433, ההרחבה לא יוצאת לפועל. יודגש כי מדובר על הישוב הקהילתי היחיד בקו העימות שאינו בתחולת החלטה 433. החלטה חריגה ושאיננה סבירה באופן קיצוני.

בלית ברירה, השבוע הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא ע"י עו"ד דוד וינשטיין ממשרד ליפא מאיר ושות' בשם מועצה אזורית שדות נגב והישוב תושיה.

'תושייה' הוא ישוב קהילתי זעיר, מהקטנים שביישובי עוטף עזה המונה 62 בתי אב. הישוב צמוד למושב כפר מימון, ומשתייך מוניציפלית למועצה האזורית שדות נגב (לשעבר: עזתה) מאז שנת 2011, פועלים במועצה וביישוב לתכנונה של הרחבה אשר במסגרתה יקלטו ליישוב כ- 79 משפחות נוספות, כך שאוכלוסיית הישוב יותר תכפיל את עצמה.

הרחבת וקליטת תושבים נוספים לתושיה דרושים לקיומו כאוויר לנשימה בגלל המצב הביטחוני הקשה והמתמשך השורר באזור ועוד יותר מכך ככלי להתמודדות עם הערעור בחוסן האישי והקהילתי שמתרחש בעת פרוץ לחימה בגבול עם עזה.

מאז שהחל התכנון עברו שנים רבות, עשרות משפחות ממתינות וההרחבה לא יוצאת לפועל. הסיבה לכך הינה סירובו של מנהל מקרקעי ישראל לכלול את היישוב בהחלטה 433, אשר בה נכללים כל היישובים הקהילתיים הקטנים שנמצאים בקו העימות, כך, למשל, הישובים הקהילתיים צוחר ואבשלום, המצויים במועצה אזורית אשכול, הגובלת בשטחי שדות נגב, במרחק של רבע שעה נסיעה שנסיבותיהם זהות לאלה של תושיה.

החלטה 433 מאפשרת למועצה וליישוב הקהילתי לפעול יחד עם הסוכנות היהודית או החטיבה להתיישבות לתכנון, פיתוח ואכלוס ההרחבה ביישובים קהילתיים קטנים שבאזורי עדיפות  וזאת באופן שיאפשר תהליך מושכל של תכנונו ופיתוחו של הישוב הקטן ושליטה על קצב וזהות הנקלטים, כך שתיבנה במקום קהילה הומוגנית ויציבה. מדובר בנושא בעל חשיבות קריטית ליישובים קטנים, ולכן החוק הפקיד את הגופים האלה על משימה זו, ומועצת מקרקעי ישראל קבעה הסדר מיוחד בהחלטה 433 לגבי אופן הקצאת המגרשים בישובים אלה.

בנוסף, ההחלטה מאפשרת בניה מרוכזת בהרחבות, אשר מסייעת במניעת ספסרות של הקרקעות שנמכרות במחיר אטרקטיבי במיוחד, שכן על פי החלטה של ממשלת ישראל תושב הרוכש קרקעות ביישובי עוטף עזה משלם מחיר מסובסד על הפיתוח. בישוב ובמועצה לנוכח לקחי העבר מבקשים להגשים את חזון פיתוח יישובי עוטף עזה ולא לאפשר ספסרות או קרקעות שיעמדו שוממות.

יצוין שההחלטה הראשונית משנת 1982 לא עסקה בקריטריונים לזכות זו, אלא התייחסה ספציפית לאזורים גאוגרפיים (הגליל ועמק עירון), ובמהלך השנים שלאחר מכן היא הורחבה עוד ועוד, בהתאם לבקשות שהופנו מטעמם של אזורים נוספים, עד שכיום היא מכסה כמעט את כל היישובים הקהילתיים הקטנים שבקו העימות הרשאים לבצע את ההרחבות בהתאם להחלטה זו חוץ מתושיה.

לא זו בלבד, רשות מקרקעי ישראל אף שללה את הצעת הפשרה שהעלתה המועצה, על מנת לנסות להביא לפתרון בדרך אחרת, לקדם את ההרחבה בהתאם להחלטות הרגילות של רשות מקרקעי ישראל, המאפשרות לבצע מחצית מההרחבה של יישוב קהילתי בבניה מרוכזת והיתר ישווקו כ'בנה ביתך'. אך גם לכך לא נתן המנהל את הסכמתו וזאת בתואנה כי החלטה 1320 יכולה להיות מוחלת רק על יישובים שהינם בחסות החטיבה להתיישבות, אך סייג זה אינו מוזכר בהחלטה.

תמיר עידאן ראש המועצה: "מדובר על מציאות מעוותת ולא רציונלית. במקום שהמנהל יעודד התפתחות של ישובים בעוטף עזה הוא גורר רגליים ומעכב במשך שנים את חוסנו של האזור. ללא עיכובים של המנהל עוד ישוב צומח עם קהילה מבוססת ואיתנה היה היום בעוטף עזה".