שדות נגב שדות נגב שדות נגב
גודל טקסט: גודל טקסט קטן (ברירת מחדל) גודל טקסט בינוני גודל טקסט גדול
ערוץ הyoutube של המועצה
תוכן
נאומו של ראש המועצה, תמיר עידאן, בטקס יום השואה תשע"ט 2019

נאומו של ראש המועצה, תמיר עידאן, בטקס יום השואה תשע"ט 2019

ניצולי שואה, וּבְני משפחותיהם היקרים, חברי מליאת המועצה ,תושבים ובני נוער יקרים. הערב, בשנת ה-71 להקמתה של מדינת ישראל, אנו מתייחדים עם זכרם של אַחֵינו וְאַחיותינו, קורבנות השואה, אשר נרצחו, על ידי הנאצים ועוזריהם. זוכרים ומזכירים את האסון הנורא שפקד את עמינו, לפני למעלה מִשבעים ואחת שנה. מזה 71 שנה, כמניין שנותיה של מדינת ישראל, אנו נושאים את לפיד הזיכרון ומתייחדים עם ששת מיליוני קורבנות השואה שעלו על המוקד. בני אדם שְנהרגו ונטבחו על ידי הנאצים הארורים, רק בשל היותם יהודים. זִיכַרון השואה, הוא מהמשימות היותר חשובות בתולדות עמנו והוא חלק בלתי נפרד מהַמהות שלנו. נמצא בבניין האומה ותקומת העם. בזכות הַשורדים, ניצולי השואה, יַכולְנוּ לשניהם – לַזיכַּרון וְלַתקומה. זֶלדה המשוררת כתבה: "לכל איש יש שם שנתן לו אלוקים, וְנַתְנוּ לו אביו ואימו" ואנו מְיַיחדים טקס זיכַּרון זה לכל איש ואישה, לכל זקן וזקנה, ילד ונערה, תינוק ועוֹלָל מבני עמנו. שפתיל חייהם נִגדַע ע"י הצורר הנאצי, יִמח-שמו. "לכל איש יש שם", הוא גם שמו של מפעל ההנצחה שייסד 'יד ושם', המבקש להשיב לקורבנות השואה את זהותם האנושית, היהודית, ולהמחיש לַדורות הבאים וְלַעולם כּוּלו, כי אחרי המספרים הבלתי נתפסים, שישה מיליון יהודים, עומדים בני אדם. אנשים עם שמות. דמויות אנושיות הנושאות על גבם היסטוריה ומורשת. ראשי משפחה, אבות ואימהות, הַטרודים בפרנסת ביתם. ילדים ונערים המשתעשעים במגרש המשחקים. נכדים ונינים המאזינים לסיפורי סבא וסבתא. לכולם שם, ומראה, וחלום, ותקווה. וכולם, שישה מיליון יהודים, אבדו. אז, בתוך התופת הנוראה, בתוככי הַשְמַד וְהַהֶרֶג, בַּגטאות וְבְּמחנות הַהַשמדה, הם לא יכלו להעלות על דעתם את מציאות חיינו כיום. הם לא יכלו לַחלום על מדינה יהודית בארץ ישראל. על עצמאות מדינית עם ממשל ומשפט, צבא ומשטרה, אקדמיה ומחקר. את תחיית השפה, תחיית התרבות ותחיית עולם התורה והישיבות. את כל מה שעשה את מדינת ישראל כיום לְעַצמַאִית וחזקה, הניצֶבֶת במקום של כבוד בין מעצמות בינלאומיות ומשפיעות. והם, הניצולים שבינינו. שהגיעו אלינו לשדות נגב, גם לא יַכלו להעלות על דַעתם, בשיא התופת הנאצית, שהם יהיו שותפים להקמה ובניה של אזור מתפתח ויפיפה, אשר גם היום תורם תרומה משמעותית לביטחונה של מדינת ישראל. השנה האחרונה הייתה שנה לא קלה ליהודים ברחבי העולם. האנטישמיות הרימה ראשה ונדמה לפעמים כי כבר לא מתביישים לשנוא אותנו רק בגלל שאנחנו יהודים. בארה"ב עדיין מנסים להתאושש מפיגוע השנאה הנוראי שקרה רק לפני מספר ימים בבית כנסת. בפיטסבורג עדיין לא מעכלים את הירצחם של 11 יהודים בטבח בבית הכנסת שאירע בחודש אוקטובר האחרון. בדרום אפריקה עוד לא שיקמו את בית העלמין היהודי שהוחרב בפעילות אנטישמית מזעזעת. בכל העולם יש עדיין כאלו שתורת הגזע היא מה שמוביל אותם לשנוא אותנו, בעוד שאנחנו מתבססים על התורה שעוסקת באהבת חינם ואהבת הגר. חלק מהתפקיד של הדור שלנו הוא לזכור את מורשתם של הנרצחים ושורדי השואה, להזכיר לבנינו ובנותינו שלא מזמן סימנו אותנו בשל היותנו יהודים. בימים האחרונים שמענו שוב על מצבם של ניצולי השואה בישראל. איך ייתכן שבמדינת ישראל ניצול שואה חי בעוני? איך ייתכן ואין מספיק מסגרות תומכות שיאפשרו לגיבורים ולגיבורות ששרדו את השואה לחיות בכבוד במדינה שבנו? אני שואל את עצמי - "האם אנחנו עושים מספיק עבור ניצולי השואה"? השאלה הזו צריכה להיות תמיד בראש של כולנו - כל אחד בחייו הפרטיים ואצל כולנו יחד כאומה. זו הדרך היחידה לכבד, לזכור ולהנציח את מורשתם של אלו שנרצחו על ידי הנאצים, אלו שנפטרו לאחר מלחמת העולם השניה וכמובן, את אלו שעדיין חיים איתנו כאן. יהי זכרם של הנרצחים ברוך.
מוקד
שירותים בקליק
לוח אירועים
רישום לפעילויות המועצה
רישום לצהרוני גנים
רישום ארועי גיל הרך